"מי אמר שאני רוצה לאהוב אותה?" שאל אותי שלומי.
"מצבי עכשיו טוב לי. אנחנו פחות או יותר מסתדרים.
יכול להיות יותר טוב, אבל כמו שאומרים – צריך להשאיר משהו לשאוף אליו."
"ולמה זה לא נקרא שאתה אוהב אותה?" הקשיתי.
הוא עצר רגע, הרהר, ואז השיב:
"תראה, זה לא שאני חושב עליה כל היום. אני לא שם. הכול בסדר. לפעמים יש מריבה, החיים זורמים. אתה כותב לפעמים על קרבה ואהבה – זה נשמע לי כמו דרך ארוכה שאני עוד צריך לעבור. אתה בטוח שחייבים את זה?"
"ומי אמר שאין לך את זה כבר?" עניתי. *"אין מדד אחיד שמגדיר אהבה*. חוץ מזה, כל המושג הזה – 'אהבה אמיתית' – מבלבל. רבים מדמיינים אותה כמצב שבו כל היום חושבים אחד על השני. זה אולי שלב ראשוני בקשר, *אבל בהחלט לא המדד לאהבה."*
לכל אחד יש בראש תמונה שונה של אהבה:
אצל זוג אחד – הליכה על חוף הים בזריחה.
אצל אחר – ישיבה שקטה מול שקיעה.
יש מי שיגדיר אהבה כחודש שלם בלי מריבות,
ואחרים – כמחשבות בלתי פוסקות על בן או בת הזוג.
התרבות המערבית מציפה אותנו באינספור תסריטים שהופכים ל"סטנדרט" שלפיו אנו משווים את מצב הזוגיות שלנו.
אבל האמת היא שכל התמונות האלה אינן האהבה עצמה – אלא ביטויים שלה.
הטעות הגדולה היא לבלבל בין הביטוי לבין המהות – לקחת את התוצאה ולהפוך אותה למטרה.
זה כמו להתקין ברז בקיר ולצפות שיזרמו מים – בלי לחבר אותו לצינור.
אז מהי בעצם אהבה?
נניח רגע בצד את המילה "אהבה", ונדבר על קשר, חיבור ומטרות משותפות.
כשנישאתם, היו לכם חלומות להגשים יחד. חלק הצליחו, חלק פחות – וכל אלה, גם ההצלחות וגם הכישלונות, הם אבני הבניין של הקשר.
הקרבה וגם הריחוק, רגעי החיבה וגם רגעי הכעס – כולם חלק בלתי נפרד מהזוגיות.
גם הרצון לבית שקט ויציב הוא מרכיב לא פחות חשוב מביטויי חיבה דרמטיים.
כאשר מבינים שזוגיות היא מארג שלם – הכולל רגעים יפים לצד אתגרים, פערים ומורכבויות – ניתן לראות את הדרך הארוכה שכבר עברתם ואת המשמעות העמוקה שיש לקשר שלכם.
חשיבה כזו מאפשרת לכם לחוש ביטחון ושלווה במערכת היחסים, ומתוכה תוכלו לזהות את ביטויי האהבה השונים, כל אחד בסגנונו.
לעומת זאת, אם תחשבו שאהבה מתקיימת רק בביטויים רגשיים בולטים, כל ריחוק או ויכוח עלולים להתפרש בטעות כסימן להיעלמות האהבה, וזה מה שמוביל לייאוש אצל רבים.
אהבה איננה רגש קבוע ונצחי. היא מערכת חיה ונושמת, שנבנית מתוך מחויבות, בחירה והתמדה.
הרגש יכול להשתנות משעה לשעה, מיום ליום.
המחויבות – היא ההחלטה להישאר, להקשיב, לשאת יחד את הקושי, גם כשהאש הרגשית אינה בוערת.
היא לא נשברת כי אין "פרפרים בבטן" בכל יום.
היא נמדדת ביכולת להמשיך לטפח את העץ גם בימים קרים ויבשים – כדי שביום הנכון, יפרחו עליו שוב פרחים.
ולכן, אהבה אמיתית דומה יותר לשורשים מאשר לפרחים:
השורשים נמצאים גם כשהפרחים נושרים. הם עמוקים, יציבים, ומזינים את כל העץ.
מי שמבין זאת, מפסיק לרדוף אחרי ריגושים רגעיים – ומתחיל להשקיע באדמה.
כי כשהשורשים עמוקים ובריאים, הפריחה כבר תבוא מעצמה.
ואז, גם בימי יובש, תדעו שהעץ שלכם חי – והוא יפרוץ שוב בפריחה מרהיבה בזמן הנכון.
